<h1>ראב"ן שו"ת סימן מ"א</h1>
<h2>דף קטז.</h2>
נשאלתי למה נהגו לעשות ג' מצות למצות. והשבתי לו לפי שצריך לבצוע אחת לב' חציה לאפיקומן והחציה לתת בין ב' השלימות כדי לבצוע על הפרוסה לקיים לחם עוני שדרכו של עני בפרוסה, ושתי השלימות לקיים לחם משנה דחייב אדם לבצוע על ב' ככרות בשבתות וי"ט. ולמה אנו עושין אותן לבד ומסמנין ראשונה ושנייה ושלישית, לפי שכל אחת למצוה אחת, ראשונה זכר לפסח לפיכך בוצע אותה לשנים חציה לאפיקומן זכר לפסח שהיה נאכל על השבע אחר החגיגה, ועל השניה על אכילת מצה שהיא מצוה משום בערב תאכלו מצות שכל ימי הפסח רצה לאכול מצה אוכל רצה לאכול בשר אוכל אבל לילה הראשון חייב במצה, והשלישית זכר להילל שהיה כורך פסח מצה ומרור ואוכל אף כאן כורך מצה ומרור לקיים מה שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו, וכנגד אילו ג' מצות הינהיגו בג' מצות. וכן מצאתי בשם רבינו רבי יעקב בר' יקר השלישית הואיל ובאת על השלחן לא תצא ריקנית וכורכין בה כהילל.
